יוצרות 1

"יוצרות" הינו מיזם של שלוש אמניות ונשות חינוך שהיה פעיל בתקופת הקורונה וכלל ניוזלטרים לאנשי חינוך בגיל הרך המכילים השראה ותוכן פדגוגי בתחומי המוזיקה, הספרות והאומנות. 

ברוכימים הבאותים לניוזלטר הראשון שלנו, יוצרות, והפעם בנושא התבוננות. כשתינוק נולד, הוא מתבונן על העולם, על הוריו וכך לומד על עצמו. במציאות המניעה אותנו ללא הרף לפעולה ולתגובה  מיידית, הלוואי ונדע לשמר ולהעמיק את יכולת ההתבוננות הראשונית כל פעם מחדש.  

על התבוננות קשובה דרך הקשבה למוזיקה-שיר

מאת ד"ר קרן ריינר, פסיכולוגית קלינית מומחית ומנהלת מרכז מינפולנס בשירות הפסיכולוגי שער הנגב ונוגה גבע, תרפיסטית במוזיקה מוזיקאית ויוצרת.  

התבוננות או הקשבה הן מילים המתייחסות למפגש בינינו לבין העולם. בין אם העולם המדובר הוא העולם שבחוץ, או עולמנו הפנימי, משמעות פעולת ההתבוננות נשארת זהה ומתארת איכות מסוימת של תשומת לב ברגע של מפגש. למעשה אנו כל הזמן מצויים בחוויה של מפגש מתמשך עם גירויים שונים. אנו פוגשים את האויר הנוגע בקצה הנחיריים ונכנס אל גופנו בשאיפה, אנו פוגשים את הבגד המונח על גופנו, את טעם הקפה, את מגע האדמה שתחת רגלנו, את הצלילים שסובבים אותנו. אנו פוגשים מחשבות, רגשות, חלומות ועוד.. האפשרות להתבונן טמונה בכל רגע של מפגש, אם רק נסכים לתת לה את תשומת הלב שלנו.

לא תמיד אנו מוכנים להתמסר לפעולת ההתבוננות, או ההקשבה. בעיקר כאשר מה שמבקש את תשומת ליבנו אינו נעים, מציף או מכאיב. במקרים כאלה אנו ממהרים להתרחק, להסיח את דעתנו, להתעלם או להדוף הלאה את מה שאינו רצוי. במקרים אחרים אנו כואבים את ההשתנות של מושא התבוננות נעים.
בכוחה  של המוזיקה לסייע ולפתח את היכולת שלנו, להיות בתשומת לב פתוחה וסקרנית כלפי חווית הרגע הזה..

התבוננות בהקשר החינוכי היא ההזדמנות הניתנת לילדים לעצור לרגע, לבחון ולהכיר את עולמם הפנימי ואת משאבי הקשב שלהם, להתחזק ולהתחבר ליכולת האישית לשאת אתגרים ולהתחבר לעוצמה פנימית באמצעות התמודדות סובלימטיבית עם רגשות. 

בדומה לתרגול מיינדפולנס, למוזיקה יש את היכולת למקד את הקשב שלנו, בעצם עלינו להקשיב ולעקוב אחרי כל צליל בעודו מתנגן בזמן אמת וכך להיות מוסחים מטרדות ומחשבות. בנוסף קיימת למוסיקה השפעה ניכרת על המנגנון ההרומונלי שלנו, מחקרים מצאו כי בעת האזנה למוזיקה משתחררת במוח כמות גדולה של דופמין- הורמון המייצר תחושת אושר. גם המוזיקה וגם מדיטצייה, מקושרים עם תחושת הנאה והתעלות ותחושה של אחדות עם העולם.
שילוב של הנחיה להקשבה או התבוננות פעילה ופתוחה יחד עם מוזיקה, הוא אחד הכלים החזקים ביותר העומדים לרשותינו.

ההתבוננות כפעילות אומנותית  
מאת נועה שי

בדיוק עכשיו עם בוא האביב זהו זמן נפלא לצאת החוצה לטבע. כדאי להיות ממוקדים ולהביט במה שיש מסביב. מה מושך את תשומת הלב- שלי, של הילד/ה? מה מעניין ולמה? אפשר להתעמק יחד בפרט מסויים. אנו חלק מהטבע ומתוך ההיכרות עמו אנו קושרים קשרים עם העולם מרגישים שייכים אליו ולומדים על עצמנו, כמו גם מפתחים את היכולות להקשיב ולהתבונן, שהם בבסיס של כל פעילות אמנותית. הזכרונות של חוויות כאלה נותרים עמנו והופכים לחלק ממי שאנחנו. על מנת לאפשר ליצירה אותנטית להתרחש עדיף להימנע מלבקש או להמליץ לילדים לצייר מה שראו, המנגנון הטבעי של האומנות מוביל את האדם ללכוד את המציאות והוא זה שיוביל את הילד לצייר בעקבות ההתבוננות שלו, בקצב שלו ומתוך דחף פנימי פרטי. 
להרחבה בנושא התבוננות באומנות הכנסו לפוסט של חוה בת חיים.

התבוננות כדרך חיים 
מאת שרית פלד

מיי, הגיבורה הספרותית, בסיפור לילדים "פלורט" של אנה ווקר, היא ילדה צעירה מאוד לבושה בבגדים רגילים למדי, מכנסי אוברול קצרים, נעליים סגורות ושיער קצר מאוד. היא עוברת לגור בעיר הגדולה עם משפחתה – אמא, אבא, אחות קטנה וכלב. היא חווה מעבר כואב ומתגעגעת לגינה שלה, לטבע, לירוק, כי בעיר אין מקום לעצים ולפרחים.
המעבר עבורה, לא קל. העיר מספקת רגש צפוף ולחוץ וגעגועים לציוץ של ציפורים, לענפים ולאוצרות של טבע, להתבוננות כדרך חיים. מיי מתגעגעת לחיים הקודמים והגעגוע בולט ביתר שאת אל מול חתול עצבני, ערימות של ארגזים, ומדרכות אפורות.

הוריה של מיי מבינים ללבה ומאפשרים לה ליצור גינה משלה בעיר. בתחילה,  מיי מבינה שאין מקום לכך בין הבניינים האפורים, אך בהמשך לא מוותרת לקיים את הפריחה המחודשת.  מיי מייצרת יש מאין, משלימה חוסר בכל כוחה. היא מגלה בדרך הטבעית שלה שאפשר לקיים פינת טבע גם בעיר הרועשת והאפורה.

ומהי הדרך הטבעית עבורה? היא מתבוננת ומשקיפה מחלון הדירה בקומה העליונה בבניין. ההתבוננות הזו עוד תעניק לה, פעלתנות מקדמת ותושיה לצאת אל העולם שמחוץ לקירות ביתה החדש.   היא מדמיינת, משחזרת, מציבה תפאורה שונה עבור חייה החדשים. מייצרת מהחצץ ציור של פרח, מאזינה בכל כוחה לציוץ של ציפור פצפונת, מסדרת על אדן החלון פריטים מן הטבע. היא בעיקר שוקדת על השקט הפנימי, המהווה בסיס איתן לתבונת הדרך.

השינוי מתרחש, כאשר מיי מגיעה קרוב למפתן מקום סגור ונעול ובתוכו יש צמחים ועציצים. מתוך סדק חיצוני היא מגלה כי נובט נבט ירוק קטן, יש לומר, "חתיכת יער קטנה" ומשם הטבע "מרים" ראש והנבט צומח כאוצר בצנצנת ביתית ולאט לאט מתרחב.

מיי, מתבוננת ופועלת, פועלת ומתבוננת. שתי פעולות המשלימות אחת את השניה ומובילות תהליך פנימי בוגר בגוף של ילדה, לחוות מעבר מבית בכפר אל בית בעיר ולהתעודד תוך כדי התבוננות מצילת נפש וגוף עד למצב של הסתגלות לבית החדש.

מיי משקיפה דרך לבה על פעולותיהם של הוריה בשלב המעבר, מביטה בבעלי החיים הסובבים אותה, בטבע המחבק ומוכנה לדרך חדשה, להתבוננות נוספת, לקשר חדש עם חברת ילדים הפועלת בין הבניינים, תחת פנסי רחוב וליד אבני פארק.

מיי היא כמו פרח קטן המתפתח בכוחות עצמו, נובט וצומח. היא אינה יכולה לשנע את המרחב הטבעי שבה גדלה אל המקום החדש, אבל היא כן מצליחה להניע וליצור דבר מה חדש.  ויש גם מבוגר שתמיד צופה בה לראות שההתבוננות היתה גשר יציב, מאדמה אחת לאדמה אחרת.

"פלורט"/אנה ווקר, הוצאת כתר 2018, תרגום : רחלה זנדבנק, מנוקד, לגילאי 4 עד 7.ה
בהאזנה לאלבום המופלא "רגע שלי" שירי מינדפולנס לילדים ולכל המשפחה נגלה כמה פלא ויופי יש כאן ועכשיו, איזה נס יש בהיותנו חיים וחלק מהעולם הזה שמקיף אותנו וכיצד נוכל ללמוד ולתרגל איך להיות בהקשבה פשוטה וחומלת ברגע הנוכחי. את האלבום יצרו יחד נוגה גבע, תרפיסטית במוזיקה וקרן ריינר נוי, פסיכולוגית. הלחנים העדינים והשירה האותנטית עוטפים את המילים המותאמות לצרכיו הרגשיים של הילדים ומאפשרים להן לגעת באופן הפשוט והאינטימי ביותר וההפקה המוזיקלית המקצועית של ניר גבע היא אומנות בפני עצמה. מוזמנים לעצור לרגע, להתבונן, להרגיש, ולחוות רוגע וחיבור ביחד עם ילדכם.
 
שיר/מנגינה במתנה – להורדה ישירה למחשב האישי שלכם – שיר או מנגינה במתנה.
באדיבות נוגה וקרן קבלו את השיר "כל רגע" מהפרויקט "שירי מינדפולנס לילדים"

להורדת השיר – לחצו>
מדיניות פרטיות