יוצרות 2
יוצרות 2
"יוצרות" הינו מיזם של שלוש אמניות ונשות חינוך שהיה פעיל בתקופת הקורונה וכלל ניוזלטרים לאנשי חינוך בגיל הרך המכילים השראה ותוכן פדגוגי בתחומי המוזיקה, הספרות והאומנות.
זלטר השני שלנו העוסק הפעם בנושא רחב ומרתק. איך והאם צריך לעודד התפתחות באומנות? האם היא מתרחשת באופן טבעי? מה ניתן לצפות מילדים בגילאים שונים? בניוזלטר הקודם עסקנו במרחב ובשקט הנדרש לפעולת ההתבוננות, בניוזלטר הנוכחי נעסוק בשלבים ובתנאים המיטיבים להתפתחות.
כל תינוק/ת וכל פעוט/ה מוזיקליים, צריכים רק לזהות זאת!
מאת פרופ' קלאודיה גלושנקוף: חוקרת מוזיקליות של ילדים צעירים, לימדה מוזיקה בגני ילדים מעל לשלושים שנה, מרצה במכללת לוינסקי לחינוך, חברה בועדה של מוזיקה לגיל הרך בארגון הבין-לאומי לחינוך מוזיקלי (ISME ECME).
האדם הוא מוזיקלי מעצם היותו אדם, כך תיאר האתנומוזיקולוג ג'ון בלאקינג, בספרו "כמה מוזיקלי האדם"1 (John Blacking: How musical is man). תינוקות ופעוטות בכל התרבויות מתבטאים באמצעים מוזיקליים, מגיבים לביטויים מוזיקליים, חוקרים צלילים. זאת הם עושים, בחיי היום יום, כשהם חוקרים את העולם סביבם, כשיוצרים קשר עם אנשים סביבם, וגם כשהם לבד. מחקרה של מריל סול2 ( Meryl Sole) מתמקד בסיפורים ובשירים ששרים פעוטות לעצמם במיטה, אחרי שההורים כיבו את האור והשאירו אותם לבד. מסתבר שהשירה עוזרת להם לעבד את החוויות של אותו יום, ומשלבים בשירה חלקים ממנגינות ששרו להם והם בעצמם שרו, ומשפטים המתארים חוויות. אבל פעוטות לא רק שרים לפני השינה, הם גם שרים וחוקרים את הצלילים של המים באמבטיה3, ומשתתפים – באופן אינטואיטיבי -במשחק מי שנוכח בסביבתם. המשתתפים מחקים את הקולות זה של זו, שרים, מקישים על המים. המראה של פעוט מקיש על סירים מוכר לרובינו. בהתחלה מקיש באופן לא מסודר, בדרכים שונות, וככל שהתנסה יותר ושולט יותר בידיו, אפשר כבר לזהות תבניות שחוזרות על עצמן. לפעמים התבנית מתבטאת בצליל אחד בכל סיר, החוזרת על עצמה. לפעמים התבנית היא מקצב החוזר על עצמו4. חקר הצליל, שהוא בבסיס לביטוי מוזיקלי באמצעים חיצוניים, מתרחש בכל מפגש עם חפץ חדש, גם אם אותו חפץ לא נועד לנגינה. גם אם הכלי הוא כלי שמוכר לפעוטה מהתרבות בה היא גדלה, המפגש הראשון עם הכלי יהיה של חקר האפשרויות שלו, לא רק הצליליות אלא גם חקר הצורה, החומר5. באנגלית ובשפות נוספות, לשחק ולנגן הם אותו שם הפועל (to play), וכך בעצם הילדים חווים את המפגש עם חפצים: הם משחקים איתו ומנגנים בו6. חוויות והתנסויות אלה מקדימות ביטויים מוזיקליים שנתפסים ככאלה אצל מבוגרים: ביצוע מוזיקה שהולחנה על-ידי מישהו אחר, ויצירה (הלחנה, אלתור) של מוזיקה חדשה. אלה הם שניים מתוך שלושת הערוצים של ביטוי מוזיקלי. השלישי הוא האזנה, האדם המאזין לביצוע החי או המוקלט. האזנה היא פעילות שמתבצעת במוח שלנו, אך במיוחד במקרה של תינוקות ופעוטות, אנחנו רואות ביטוי חיצוני באמצעות תנועה. פעוטות וילדים צעירים, מכיוון שהמוטוריקה הגסה מאפשרת זאת, מגיבים בתנועה כששומעים מוזיקה. התנועה מראה שהם מבחינים בין קצב מהיר לבין קצב איטי, בין פזמון לבית, וגם מתנועע שונה לסגנונות מוזיקליים שונים7.
כל תינוק, תינוקת, פעוט ופעוטה מתבטאים מוזיקלית. מבוגרים (הורים, סבים, מטפלים, מחנכים) רק צריכים את המודעות, עיניים מזוינות, ואוזניים כרויות כדי לזהות זאת ולהמשיך לעודד זאת.
בעברית יש מעט מקורות בהם אפשר להעמיק בנושא, אך באנגלית יש שפע. אפשר להתחיל עם מדריך זה שפורסם באנגליה (Musical Development Matters in the Early Years by Nichola Burke)8.
1. סרטון קצר המציג את הפרק הראשון של הספר
2.מוזמנים לקרוא את התזה שלה: סיפורים מהעריסה
3. אפשר לראות כמה דוגמאות ב-YOUTUBE
https://youtu.be/HfIjVFFGIWk
https://youtu.be/HzjJtcFx9nM
https://youtu.be/ytGGqHyumqk
4. דוגמאות ב-YOUTUBE
https://youtu.be/tmWHBglix9Q
https://youtu.be/cQ4pgPaa_0E
https://youtu.be/AHKU5rrHfTk
5. דוגמאות ב-YOUTUBE
https://youtu.be/lr2WxlgP7-I
6. אפשר להעמיק בנושא במאמר שכתבתי "מוזיקה היא גם משחק ילדים"
7. דוגמאות ב-YOUTUBE
https://youtu.be/xLCquxCu2Nk
https://youtu.be/avqtFaEAL2M
https://youtu.be/h0hNDNrSBNQ
https://youtu.be/e4BiQF6AyuU
https://youtu.be/Si6mDiJ-M0A
8.
https://www.early-education.org.uk/sites/default/files/Musical%20Development%20Matters%20ONLINE.pdf
מדוע כדאי להכיר את שלבי ההתפתחות בעבודה אמנותית עם ילדים
עיבוד של פוסט מאת נונה אורבך בקבוצת הפייסבוק ״ביקורי סטודיו״
נונה אורבך: אמנית, מטפלת באמנות, מדריכה, מרצה, בלוגרית, אמא וסבתא. מנהלת בפייסבוק את קהילת ״ביקורי סטודיו״ לשינוי חברתי
באמנות הילדית מתקיימים שלבי התפתחות טבעיים. בתחילה הפעוט עושה תנועות- עם האצבע באוכל, עם ענף בחול ולפתע מבחין שתנועות אלו יוצרות סימנים. בהמשך תנועותיו הופכות מכוונות במטרה להפיק את הסימן. הוא בוחן איך ההזזה , חוזק ומהירות הלחיצה משפיעים על מה שהוא מתווה ומשרבט. לאט לאט ניתן להבחין בעבודותיו בצורות מוגדרות יותר ויותר והוא גם ייתן להן לעתים שמות של דברים מוכרים. בהמשך מופיעות בציור הילדי סכמות ציור (תבניות – של סימטריה, של סימנים מוסכמים לדברים כמו דמות אדם, בית, חיות שונות…) שהולכות ומתפתחות ואז בגילאי היסודי נתחיל לראות באופן טבעי אלמנטים של נושאים כמו הסתרה, קנה מידה, פרטים, קישוטיות , ועוד ועוד. בגיל ההתבגרות והלאה מי שימשיך לצייר יגיע בדרך כלל לשלב של ריאליזם, הצללה, הפשטה ואף אמירה רעיונית. במסגרת זו של מעבר בין שלבים מוגדרים לכל יוצר (ילד או בוגר) יהיו אופני ביטוי אישיים וסגנון וקצב משלו. פירוט השלבים השונים מופיע בלינק המצורף למטה והם מבוססים על ידי מחקרים שנעשו על ידי רודה קלוג, ויקטור לוונפלד, הווארד גארדנר, ז׳אן פיאז׳ה ועוד.
ולמה זקוק הילד כשהוא לומד? הוא זקוק לכך שהאישי שלו יוכר ויזוהה על ידי המבוגר. אישור כזה יעודד אותו להעמיק בהתנסות, ואם הדבר יתרחש – הוא ימשיך להתפתח בהתאם לכל חלקי אישיותו באופן אינטגרטיבי. הוא יהיה אדם שלם יותר, תהיה לו ילדות מעט יותר ארוכה, ההישגיות תחכה רגע.
לעתים אנו נוטים לנסות לדחוף ילדים וללמד אותם מעבר לשלב ההתפתחות הנוכחי שלהם. חלק מזה נובע מהרצון שלנו ללמד, לקדם , לעזור. לפעמים מפני שמה שהם עושים כרגע לא נראה לנו מספיק יפה או מתקדם. אבל חשוב שנזכור שהתערבות כזאת יכולה להיות חודרנית ( Impingement – מושג של וויניקוט). בתהליך יצירה היוצר חש חיבור עם העולם שהוא עצמו ברא במו ידיו, התערבות חיצונית עלולה לנתק את הקשר העדין הזה. ואז – גם אם הילד שמח בציור שלו – מתרחשת עצירה של התהליך הטבעי ההתפתחותי. ההתערבות מעוררת תחרות, העצמת קוגניציה על חשבון של תהליכים רגשיים והבנייה טבעית . תהליך כזה מזמין מיד השוואה, צורך באישור חיצוני, קינאה, שיפוטיות.. ובסופו של דבר עלול לפגוע בהתפתחות במקום לקדמה.
לכן כדאי תמיד ולבדוק האם ההצעה שלי לילד מתואמת עם השלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא. הכרות שלנו עם השלבים תביא להבנה טובה יותר שלנו את העשייה הילדית בתחום ואת האפשרויות שלנו לסייע לה.
כאן תמצאו הסבר מפורט על שלבי ההתפתחות בציורי ילדים.
המלצה על ספרה של מלכה האס שמתאר את שלבי ההתפתחות הראשונים וגם מנחה כיצד להגיב לעבודות הילד.
סרטון של סילביה פיין שמדגים את התפתחות הציור הטבעי
אז איך מתחילים? – לפעילויות באומנות לקטנטנים קיראו כאן.
ולגדולים יותר- הצעות לעבודה עם גירי פנדה – לפי גילאים
כשאנו שרים שיר חדש לתינוקות ופעוטות חשוב מאוד שנשיר אותו בקולינו ולא מתוך הקלטה או מסך. הקול האנושי, המבט והמחוות הנלוות הם אלו שישאו את המסר. כמו כן, רצוי לחזור על השיר 3 פעמים לפחות למען הפנמה כאשר בפעם השנייה והשלישית אפשר להוסיף מעט תנועות המשקפות את הלחן .
מסע בהתפתחות הרגשית
מאת שרית פלד
זה מתחיל בבילוי, ממשיך בחבטה בשמשת החלון ומסתיים בתעופה. ביל ואמו יוצאים אל העיר הגדולה, ממהרים אל יעדם, מוקפים בהמוני אדם ובגורדי שחקים. רגע מכונן אחד, המכיל חמלה ואמפתיה, עוצר את תנועתו של ביל, היחידי שמבחין בציפור מוטלת על הכביש לאחר שנחבטה בחלון בניין ונשמטה אל הקרקע, פצועת כנף. זה רגע שבו העולם של ביל עוצר, אך תנועתם של האנשים סביבו ממשיכה להתקיים, כאילו עולם כמנהגו נוהג ואין שימת לב לכל החי שסביבנו.
"גבוה מעל העיר, איש לא שמע את חבטת הנוצות הרכה בשמשת החלון. איש לא ראה את הצפור הנופלת. איש לא הבחין בה. רק ביל"
ביל מושך את גופה של אמו לעבר המחזה, (לא מספיק לדבר את זה, יש לעשות מעשה) ומתכופף אל גופה של הציפור. לפני רגע היתה מעליו וכעת ביל מעליה. והקירבה הזו בין בן אנוש לבעלת כנף, הוא מפגש חיים כאשר בבסיסו, הרגישות והאמפתיה לאחר, לבעלי החיים.
"ביל ראה צפור עם כנף שבורה"
הוא אכן ראה ומרגע זה ואילך הוא אוסף אותה אל חיקו בעזרת אמו שמסייעת לעטוף אותה בצעיף שלה ולוקח את הציפור הביתה. למקום מבטחים, רחוק מרעש העיר.
ביל לא שוכח לאסוף את הנוצה שנשרה מהכנף והדבר הראשון שהוא מבקש לעשות הוא לחבר את הנוצה למקומה הטבעי, אבל הגילוי הזה שאי אפשר לחבר את הנוצה שנשרה, מגביר את הרצון לרפא ולהבריא ולחבר חיבור חדש, בין אדם לטבע.
מעט מלים הרבה איור
עבור הקורא הצעיר, הקריאה, היא כמו צפייה בסרט טבע מרגש. ההבנה העמוקה, המסקנות הנמהרות, אפיון העלילה, כל אלה נטמעים בעיקר בעזרת האיורים המרהיבים והמדויקים. תמונה אחר תמונה, ויש סיכוי לריפוי. ביל מגייס את הוריו לטפל בצפור הפצועה עד להחלמה מלאה ובכך הופך הוא לבבואת הוריו. גם הם רגישים למצב ומספקים את התיק הרפואי, מצע להחלמה, מזון, מנוחה, זמן ומעל הכל תקוה.
וכל מלה, היא תהליך מבורך בהתפתחות האדם והציפור, כל מלה ומשפט, מקבלים ויזואליות מרהיבה ומרגשת.
תהליך, התפתחות
הצפור עוברת מסע בכפות ידיו של ביל החומל, מסע אל האיחוי והריפוי, מסע מחלון הבניין אל חלון ביתו של ביל וחוזרת שוב אל תקרת שמיים פתוחים לרווחה. יש לומר בבטחון מלא, מחזוריות חיים. כפות ידיו של ביל עשויות אמפתיה ורגישות רבה, כנפיה של הצפור מוגנות כעת ומשוחררות לחופשי.
כיצד הצפור מחלימה בידיים אנושיות? האם תחזור אל מקומה הטבעי בחינניות מנצחת? האם הפרידה קלה עבור ביל? כל קורא יוכל למצוא תשובה
פעילות מומלצת בעקבות הספר :יציאה אל המרחב שמחוץ לבית – גינה מקומית, חצר בית הספר, מקום שקט סביב הבית או מקום הומה אדם. פנקס ביד ורישום או ציור הפרטים הבולטים לעין ואלה הסמויים המתגלים לאיטם.
"איך לרפא כנף שבורה" בוב גרהם, מאנגלית : תמי הראל, הוצאת כנרת 2012 , לגילאי 3 – 6
ליחצו כאן להורדת השיר
יש לי אח קטן מאוד
בן שנה אחת
ורוצה הוא לעמוד
אך נופל מיד
גם ללכת הוא רוצה
ואינו יכול
אך יודע הוא יפה
על ארבע לזחול
ויודע הוא לשיר
זה אחי יזהר
הוא לוקח כף וסיר
מתופף ושר..לה…לה..לה